עדכונים ומאמרים
עדכונים ומאמרים
חדשות, טיפים ותזכורות שימושיות לעצמאים, חברות ופורשים.
-
דמי חגים לעובדים יומיים ושעתיים
עובדים יומיים ושעתיים זכאים לתשלום דמי חגים עבור ימי חג שבהם נעדרו מהעבודה, בנוסף לימי החופשה השנתית המגיעים להם. הזכאות מותנית בשלושה תנאים: השלמת שלושה חודשי עבודה במקום העבודה, קיום יום עבודה מתוכנן שחל בו החג, ועבודה בפועל ביום שלפני החג וביום שאחריו (או היעדרות בהסכמת המעסיק). הזכאות אינה תלויה בהיקף המשרה, ולא ניתן לוותר עליה גם אם העובד הסכים לכך מרצונו. גובה התשלום מקביל לשכר יום עבודה רגיל, ללא דמי נסיעה, ומחושב לפי ממוצע שעות העבודה היומי של העובד בתקופה שקדמה לחג. חג שחל ביום שישי או שבת אינו מזכה בדמי חגים אם אלו ימים שהעובד ממילא אינו עובד בהם. במקרים מיוחדים - כמו עובדי משמרות, עובדים בימים קבועים, או עובדים שנעדרו עקב מחלה סמוך לחג - ישנן פרשנויות ייעודיות המרחיבות את הזכאות. עובד שנדרש לעבוד בפועל ביום החג זכאי לתשלום נוסף על עבודתו, מעבר לדמי החג עצמם. עובד לא יהודי רשאי לבחור בין חגי דתו לחגי ישראל כבסיס לזכאותו. במקרה של הפרת החובה מצד המעסיק, ניתן לפנות אליו, להגיש תלונה למשרד העבודה, או להגיש תביעה לבית הדין לעבודה.
-
שווי שי לחג (מתנות או תווי שי) לעובדים שכירים ומיסויו
מעסיקים רבים נוהגים להעניק לעובדיהם שי לכבוד החג, בין אם בצורת תווי שי ובין אם כחפץ, ולעיתים באמצעות ועד העובדים. שי לחג נחשב טובת הנאה החייבת במס כמו כל הטבה אחרת הניתנת לעובד במסגרת עבודתו. כאשר מדובר בתווי שי שנרכשו במרוכז, רשויות מס הכנסה מקבלות את העמדה שלפיה שווי ההטבה שנזקף לעובד הוא עלות התלושים בפועל למעסיק ולא ערכם הנקוב, וזאת מכיוון שההפרש נחשב הנחה מסחרית שקיבל המעסיק. לעומת זאת, מתנה הניתנת בצורת חפץ ונרכשה כנגד חשבונית מס תיזקף לעובד לפי השווי הכולל מע"מ הנקוב בחשבונית. שי המחולק באמצעות ועד עובדים ייחשב לתוספת שכר אם השתתפות המעסיק נקבעת לפי מספר העובדים, אך אם מדובר בהשתתפות בסכום גלובלי שלא ניתן לייחסו לעובד ספציפי - הוא לא ייזקף לעובד, אם כי גם לא יוכר למעסיק כהוצאה. בנפרד מהטבות השי לחג, מתנות לרגל אירועים אישיים כמו נישואין או בר/בת מצווה פטורות ממס עד תקרה של 240 ש"ח לאירוע (נכון לשנת 2026), ולא יותר מפעם בשנה. תקרה דומה של 240 ש"ח לאדם בשנה חלה גם על מתנות ללקוחות וספקים, בכפוף לתיעוד מסודר של פרטי המקבל והנסיבות - וזאת גם אצל עסקים וגם אצל גופים ציבוריים ומלכ"רים.
-
הכרה בהוצאות מימון (נטילת הלוואה) לצורך חלוקת דיווידנד
הכתבה עוסקת בשאלה האם הוצאות מימון בגין הלוואה שנלקחה לצורך חלוקת דיווידנד יוכרו בניכוי לצורכי מס. באופן עקרוני, חלוקת דיווידנד אינה הוצאה מוכרת, ולכן לכאורה גם מימון לצורך חלוקתה אינו מוכר. עם זאת, הלכות בית המשפט העליון בעניין פי גלילות ופז גז פתחו פתח להכרה בהוצאות המימון, בהתבסס על עיקרון ה'שקילות הכלכלית' - הרעיון שחברה יכולה לממן את פעילותה השוטפת בהון עצמי או בהון זר, ואם ההון העצמי משמש בפועל לייצור הכנסה, ההלוואה שנלקחה לצורך חלוקת הדיווידנד למעשה 'תופסת את מקומו'. הפסיקה קבעה שלושה מבחנים מצטברים לצורך הכרה בניכוי: חלוקת הדיווידנד עומדת בכללי חוק החברות; ההון העצמי של החברה משמש בפועל לייצור הכנסה, כך שנדרש הון זר לביצוע החלוקה; ועלות מימוש הרכוש הקבוע או המלאי לצורך החלוקה גבוהה מעלות המימון בהון הזר. ככל שמתקיימים שלושת התנאים, ניתן לקזז את הוצאות המימון. הנושא צובר משנה תוקף משנת 2025, בעקבות תיקון 277 לפקודה שהפך את נושא חלוקת הדיווידנד לנפוץ יותר.
-
נוהל גילוי מרצון - שאלות ותשובות לקראת סיום המבצע
נוהל הגילוי מרצון של רשות המסים, שהיה בתוקף מאז אוגוסט 2025, עומד להסתיים בסוף אוגוסט 2026. הנוהל מאפשר לאזרחים ולעוסקים לחשוף הכנסות ונכסים שלא דווחו ולא שולם עליהם מס, לשלם את המס המתחייב, ובתמורה לקבל חסינות פלילית מפני העמדה לדין. מסלול ייעודי, כולל 'מסלול ירוק' מהיר, מיועד לדיווח על סכומים נמוכים - במיוחד רווחים מנכסים דיגיטליים כמו קריפטו - ללא צורך בדיונים מול פקיד השומה. בניגוד לנהלים קודמים, הנוהל הנוכחי אינו כולל מסלול גילוי אנונימי. עד כה הוגשו 383 בקשות במסגרת הנוהל, בהיקף הון כולל של כ-877 מיליון שקל ומס שנגבה בסך כ-57 מיליון שקל, כאשר כ-84 בקשות מתוכן (בהיקף כ-210 מיליון שקל) נגעו לרווחים מנכסים דיגיטליים. ברשות המסים מעריכים שמי שלא ינצל את החלון הנוכחי עלול להיחשף בעתיד לאכיפה מוגברת, במיוחד לאור העמקת שיתוף המידע הפיננסי הבינלאומי, ללא אפשרות להסדרה בתנאים דומים. כרגע אין נוהל המשך מתוכנן, אם כי קיימת הערכה שבעתיד יפורסם נוהל נוסף.
-
תיאום מס לא מדוייק = אובדן הפטור מדוח שנתי
שכיר המחזיק בתיק פטור מהגשת דוח שנתי (תיק 91) גילה, בעת בדיקת אפשרות להחזר מס, כי בשל תיאום מס שלא בוצע כראוי הוא חב לרשות המסים כ-20,000 ש"ח. השאלה שנבחנה בכתבה היא האם קיימת חובה חוקית לתקן את הליקוי הזה באמצעות הגשת דוח שנתי, ומה המקור המשפטי לכך. על פי תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון), התשמ"ח-1988, שכיר פטור מהגשת דוח שנתי רק אם מתקיימים שלושה תנאים במצטבר: הכנסתו לא עולה על התקרה השנתית (723,000 ש"ח לשנת 2026), נוכה משכרו מלוא המס המתחייב, ובמקרה של מספר מעסיקים - בוצע תיאום מס תקין (או נוכה מס בשיעור מרבי מהמשכורת הנוספת). תיאום המס עצמו אינו קביעה סופית של גובה המס, אלא הערכה זמנית בלבד - כפי שמבהירה רשות המסים במדריכים הרשמיים שלה. החישוב הסופי והמחייב נערך רק בעת הגשת הדוח השנתי. משמעות הדבר: אדם שתיאום המס שנקבע עבורו היה שגוי (גם אם לא באשמתו) בפועל לא ניכה ממנו מלוא המס הנדרש, ולכן הוא מאבד את הפטור מהגשת דוח - גם אם לא היה מודע לכך. לפי הכתבה, במצב כזה נדרשת הגשת דוח שנתי מלא, שבו ייערך חישוב מס כולל ויתגלה בו החוב בפועל. יתרה מזו, גם אם הנישום לא יוזם בעצמו את הגשת הדוח, רשות המסים מסוגלת לאתר שכירים שעבדו אצל יותר ממעסיק אחד ולא ביצעו תיאום מס תקין, ועלולה לפנות אליהם ביוזמתה בדרישה להשלים דיווח ולשלם את הפרש המס.
-
נקודות זיכוי למשרתי מילואים 2025
הממשלה אישרה את תכנית נקודות הזיכוי במס לחיילי מילואים לוחמים, עליה הכריזה במאי האחרון.