← חזרה לכל העדכונים

דמי חגים לעובדים יומיים ושעתיים

מבוא: מה זו זכות דמי החגים

בישראל, עובדים המועסקים בשכר יומי, שעתי, או לפי תפוקה (להבדיל מעובדים במשכורת חודשית קבועה) חשופים לפגיעה בהכנסתם בכל פעם שחל חג בלוח השנה, שכן הם אינם מקבלים תשלום עבור ימים שבהם לא עבדו. כדי להגן עליהם, נקבעה בצווי הרחבה זכות ל'דמי חגים' - תשלום המפצה את העובד על יום העבודה שהפסיד בשל החג, וזאת בנפרד ובנוסף לימי החופשה השנתית שהוא זכאי להם. הזכות חלה על חגים יהודיים, מוסלמיים, נוצריים ודרוזיים, בהתאם לדת העובד או לבחירתו.

מי זכאי, ובאילו תנאים

כדי לזכות בדמי חגים, על העובד לעמוד בו-זמנית בשלושה תנאים מצטברים. ראשית, עליו להיות מועסק במקום העבודה הנוכחי במשך שלושה חודשים לפחות. שנית, החג צריך לחול ביום שבו העובד היה אמור לעבוד בפועל, אך נעדר בשל החג עצמו. שלישית, על העובד לעבוד הן ביום שקדם לחג והן ביום שלאחריו - או, לחלופין, אם נעדר באחד מהם, שהיעדרותו הייתה בהסכמת המעסיק (למשל אם המעסיק לא שיבץ אותו לעבודה, אם יצא לחופשה בהסכמת המעסיק, אם נעדר עקב מנוחה שבועית, או בשל 'יום גשר' שהמעסיק קבע).

חשוב להדגיש שהזכאות לדמי חגים אינה תלויה כלל בהיקף המשרה של העובד - גם עובד במשרה חלקית זכאי לדמי חגים באופן מלא, ובלבד שהוא עומד בשלושת התנאים. כמו כן, זוהי זכות קוגנטית שאינה ניתנת לוויתור: גם אם העובד הביע הסכמה לוותר על דמי החגים, מכל סיבה שהיא, הוא עדיין זכאי לקבל אותם על פי דין.

מקרים מיוחדים בהם נדרשת תשומת לב

קיימים מספר תרחישים חריגים שבהם יש להפעיל שיקול דעת. עובד המועסק בימים קבועים בשבוע (ולא בכל ימות השבוע) וזכאי לחג שחל באחד מימי עבודתו הקבועים, יהיה זכאי לדמי חגים גם אם נעדר ביום שלפני או אחרי החג - שכן היעדרות זו נחשבת מלכתחילה כהסכמה של המעסיק, לאור ההסדר הקבוע ביניהם. עובד המועסק במשמרות משתנות המתפרסות על פני כל שעות היממה, כולל סופי שבוע, זכאי אף הוא לדמי חגים באופן מלא.

לגבי היעדרות עקב מחלה בסמוך לחג - הפרקטיקה המקובלת רואה בעובד שנעדר עקב מחלה ביום שלפני או אחרי החג כמי שנעדר בהסכמת המעסיק, כך שזכאותו לדמי חגים אינה נפגעת, אם כי טרם ניתנה פסיקה מחייבת בעניין. ולבסוף, עובד שנאלץ לעבוד בפועל ביום החג (ולא נעדר ממנו מבחירה) זכאי הן לתשלום עבור עבודתו באותו יום והן לדמי החג עצמם - כלומר, לתגמול כפול.

איך מחשבים את גובה התשלום

החוק אינו קובע נוסחה מפורשת לגובה התשלום, אך הפרשנות המקובלת גורסת שמדובר בסכום זהה לשכר יום עבודה רגיל שהעובד היה מקבל אילו עבד באותו יום, ללא תוספת דמי נסיעה. עבור עובד שעתי העובד בהיקף שעות משתנה, מחשבים את השכר היומי הממוצע על ידי חלוקת סך השעות שעבד בתקופה מסוימת שקדמה לחג במספר ימי העבודה בפועל באותה תקופה, ומכפילים בשכר השעתי שלו. ישנה מחלוקת פרשנית באשר לאורך התקופה הרלוונטית לחישוב - חלק גורסים 3 חודשים וחלק גורסים 12 חודשים, וטרם ניתנה הכרעה שיפוטית מחייבת.

כך למשל, עובד המשתכר 40 ₪ לשעה ועבד ב-3 החודשים שקדמו לחג 450 שעות עבודה על פני 60 ימי עבודה, ממוצע שעות העבודה היומי שלו הוא 7.5 שעות (450 חלקי 60). התשלום שיגיע לו עבור יום החג יהיה 300 ₪, המתקבל מהכפלת 7.5 שעות ב-40 ₪ לשעה.

חג שחל בסוף השבוע

עובדים יומיים או שעתיים אינם זכאים לדמי חגים עבור חג שחל ביום שישי או שבת, אם אלו ימים שהם ממילא אינם עובדים בהם באופן שגרתי - שכן במקרה כזה הם אינם מפסידים בפועל יום עבודה ושכר. לעומת זאת, במקומות עבודה שבהם נהוג לעבוד גם בימי שישי או שבת, עובד שאמור היה לעבוד באחד מימים אלה ונעדר בשל החג יהיה זכאי לדמי חגים כרגיל.

תהליך המימוש והפניה במקרה של סירוב

הזכות לדמי חגים אמורה להינתן באופן אוטומטי על ידי המעסיק, ללא צורך בפנייה מיוחדת מצד העובד. עובד לא יהודי רשאי לבחור אם ברצונו לקבל דמי חגים לפי חגי דתו או לפי החגים היהודיים הרשמיים בישראל, ואסור למעסיק להתערב בבחירה זו או לכפות עליו החלטה. במקרה שבו מקום העבודה סגור בחגים יהודיים והעובד בחר בחגי דתו כבסיס לזכאותו, הוא לא יהיה זכאי לתשלום כפול, אך ניתן לפצות אותו באמצעות דמי חופשה עבור הימים היהודיים.

אם מעסיק מפר את חובתו ואינו משלם דמי חגים כנדרש, מומלץ לעובד לפנות אליו תחילה ולעדכן אותו לגבי הזכות החוקית. אם המעסיק ממשיך לסרב, העובד רשאי להגיש תלונה למשרד העבודה, להגיש תביעה כספית לבית הדין האזורי לעבודה, או לנקוט בשני המסלולים במקביל. חשוב לציין כי דמי החגים כפופים לניכויי מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות כמו שכר רגיל, וכן מזכים בהפרשות לביטוח פנסיוני.

הבהרה חשובה

יש לשים לב כי עובדים במשכורת חודשית קבועה אינם מקבלים 'דמי חגים' בנפרד - הם ממשיכים לקבל את משכורתם החודשית הרגילה גם בחודשים שבהם חלים חגים, וזכאים להיעדר ב-9 ימי חג בשנה מבלי שהדבר יפגע במשכורתם או ינוכה ממכסת ימי החופשה שלהם.