נוהל גילוי מרצון - שאלות ותשובות לקראת סיום המבצע

מה בדיוק כולל נוהל הגילוי מרצון

נוהל הגילוי מרצון הוא מסלול שמעמידה רשות המסים לרשות מי שמעוניין להסדיר את מצבו המיסויי מיוזמתו. הנוהל מיועד לאזרחים ולעוסקים המחזיקים כספים, הכנסות או נכסים שלא דווחו לרשויות המס ושבגינם לא שולם מס כדין. באמצעות הליך גילוי מרצון, הנישום יכול לדווח על אותם נכסים והכנסות, לשלם את המס המתחייב לפי דין, ובתמורה לקבל חסינות מפני הליכים פליליים בגין העבירות שבוצעו. מדובר בהזדמנות משמעותית עבור מי שחושש מחשיפה עתידית של הפרות דיווח.

מסלול ייעודי לקריפטו

המסלול הנוכחי מתמקד באופן מיוחד בשחקנים בזירת המטבעות הדיגיטליים. בשונה מנהלים קודמים, אין במסגרתו אפשרות לגילוי אנונימי, אך הוא כולל 'מסלול ירוק' - הליך מהיר יחסית לדיווח על סכומים נמוכים, כגון רווחי קריפטו, המאפשר להימנע מדיונים ארוכים מול פקיד השומה. חשוב להבהיר: עצם ההחזקה בנכסים דיגיטליים אינה מחייבת דיווח כשלעצמה - חבות המס וחובת הדיווח נוצרות רק במועד שבו מתבצעת המרה של המטבעות לשקלים, המרה בין נכסים דיגיטליים שונים, או רכישה של מוצרים ושירותים באמצעות מטבעות דיגיטליים. חוסר הבהירות שהיה קיים בעבר סביב סוגיה זו היה אחת הסיבות המרכזיות לפרסום הנוהל.

הנתונים עד כה

מאז פרסום הנוהל באוגוסט 2025 ועד לאחרונה, הוגשו לרשות המסים 383 בקשות לגילוי מרצון, בהיקף הון כולל של כ-877 מיליון שקל, כאשר סכום המס שנגבה בגינן עומד על כ-57 מיליון שקל. מתוך כלל הבקשות, 84 בקשות עסקו ברווחים מנכסים דיגיטליים, בהיקף הון של כ-210 מיליון שקל ומס של כ-18 מיליון שקל. להשוואה, בנוהל הגילוי מרצון הקודם, שהופעל בשנת 2018, נחשף הון שחור בסך כ-3 מיליארד שקל, כאשר המס שנגבה בפועל עמד על כ-40 מיליון שקל בלבד. יצוין כי בעבר נראו יותר דיווחים על חשבונות בנק בחו"ל, אך כיום תופעה זו כמעט נעלמה בעקבות הסדרי שיתוף מידע בינלאומיים שמדינת ישראל צד להם.

למי מומלץ לפעול

הנוהל רלוונטי לכל מי שמחזיק הכנסה, הון או נכסים שלא דווחו לרשות המסים - ובכלל זה מי שמחזיק נכסים דיגיטליים שיצרו אירוע מס שלא דווח. עורכת דין ורואת חשבון רחלי גוז-לביא, שותפה מנהלת וראש מחלקת מסים במשרד עמית פולק מטלון, מציינת כי מדובר ב'הזדמנות אחרונה כמעט' עבור מי שברשותו הון, הכנסות או נכסים לא מדווחים, להסדיר את מצבו ביוזמתו - לפני שהמידע יגיע לרשות המסים ממקור אחר. לדבריה, בעידן של חילופי מידע אוטומטיים בין מדינות, שקיפות פיננסית גוברת והעמקת האכיפה, היכולת להישאר 'מתחת לרדאר' הולכת ומצטמצמת - ולכן מדובר לא רק בשיקול מיסויי אלא בהחלטה אסטרטגית שיכולה להפחית משמעותית חשיפה פלילית.

מה יקרה אחרי סיום הנוהל

הנוהל הנוכחי פורסם על אף התנגדות שהובעה במשרד המשפטים, מה שמעיד על כך שאין ודאות שנוהל דומה יפורסם שוב בקרוב. כרגע אין נוהל גילוי מרצון נוסף מתוכנן על הפרק, אם כי קיימת הערכה כללית שבעתיד עשוי להתפרסם נוהל נוסף. עם זאת, מי שממתין להזדמנות נוספת נוטל על עצמו סיכון, שכן ייתכן שכאשר יפורסם נוהל עתידי - אם בכלל - התנאים יהיו פחות נוחים, ובינתיים היכולת של רשויות המס לזהות אי-דיווח באמצעות מקורות מידע חיצוניים רק הולכת ומתחזקת.